שינויים בנורמות החברתיות בעשורים האחרונים ושינויי חקיקה של שנת 2003, הביאו לכך שהאימהות המצטרפות לאוכלוסיית מקבלות דמי מזונות הן בעלות מאפיינים דמוגרפיים ותעסוקתיים שונים מהנשים הוותיקות יותר באוכלוסייה זו: בשנת 2010 הנשים החדשות צעירות יותר ואימהות לילדים רבים יותר. כמו כן שיעור הידועות בציבור בקרבן והנפרדות שעדיין נשואות לחייב גבוה יותר לעומת הנשים הוותיקות במערכת. גם במעמד התעסוקתית נמצאו הבדלים: שיעור הנשים המועסקות קטן יותר אצל הנשים שהצטרפו לראשונה ב-2010 לאוכלוסיית מקבלות דמי מזונות.
בסך הכול, בסוף שנת 2010 היו כ-51 אלף תיקי מזונות פעילים במוסד לביטוח לאומי: כ-20 אלף תיקים של נשים שקיבלו דמי מזונות בתקופה זו וכ-31 אלף תיקים של נשים שחדלו לקבל תשלום אך נשאר חוב של בני הזוג.
תשלומי דמי המזונות ממומנים באמצעות התקבולים מבני הזוג החייבים ובאמצעות משרד האוצר.
ב-2010 שילם המוסד לביטוח לאומי דמי מזונות בסכום של כ-446 מיליון שקל חדש. סך התקבולים מבני הזוג החייבים לתקופה זו הגיע לכ-179 מיליון ש"ח, שהם כ-40% מסך התשלומים ששולמו לנשים בשנה וכמחצית מהתשלומים מהחייבים המסוגלים לשלם, כלומר שהם אינם נמנים עם מי שמצבם לא אפשר להם לשלם את חובם (חייבים שנפטרו, שוהים בחוץ לארץ, אסירים, מי שפשטו רגל או מי שלא היתה להם הכנסה מלבד הגמלה להבטחת הכנסה).
בשנת 2010 ירד שיעור הגבייה מהחייבים למרות עלייה של כ-80% בפעילות של מחלקת המזונות בתחום גביית החובות, המתבטאת בפעולות אכיפה בהוצאה לפועל.
סך החוב שהצטבר מהפעלת חוק המזונות ב-1972 מסתכם ביותר מ-4.1 מיליארד ש"ח. כ-30% הם "חוב אבוד".